"אמא! ילדה בכיתה אמרה לי שאני שמנה"

מה עושים במקרה כזה? אמירה כזו הרבה פעמים תופסת את ההורים בבטן הרכה. אני רוצה להזכיר לכולנו: ילדים מגיעים לעולם בגדלים גבהים וצבעים שונים. בואו נזכור את היופי שיש בשונות הטבעית שיש לכל אחד ואחת מאיתנו. אם נחזיק בעמדה הזו - הילד/ה שלנו תראה ותפנים דרך עיננו המתבוננות בה כי היא מיוחדת כפי שהיא וגם אילו היתה שמנה אין זה אומר עליה דבר חוץ מהיותה מיוחדת בדרכה הטבעית להיות!

ובכל זאת, אתם בטח שואלים- מה עושים? איך מגיבים? 1. אל תבהלו! 2. חזקו את ילדיכם על שהגיע לשתף אתכם ונרמלו את המצב שאכן דברים כאלה יכולים לקרות בחברת ילדים. 3. אל תמהרו להסיק מסקנה לגבי מה שהוא מרגיש ובידקו איך זה מרגיש לו ומה הוא חושב על עצמו?

לעיתים מדובר במשהו שהילד פגש בו לראשונה והוא ירצה לברר מה זה אומר דרך התגובה שלכם, ולכן חיזרו לחוק מספר 1 -

לא להבהל ולנרמל. לעיתים זו הדרך של ילדים לפתוח שיחה על משהו הרבה יותר רחב, שימו לב גם לכך. 4. זה הזמן לחזק את ילדיכם על הכח שלו ולהסביר לו שכולנו מגיעים בגדלים, גבהים, צבעים, כוחות שונים וגם אם מישהו קורא לו בשם כזה או אחר - אין זה אומר עליו דבר.