הגוף שלך מדבר

5/6/26

הגוף שלך מדבר. האם את שומעת?

לפני כשלושה שבועות התחלתי קבוצת נשים חדשה.

קבוצה שעוסקת בהקשבה לגוף, בריפוי היחסים עם האכילה ובחיבור מחודש לעצמנו.

בכל מפגש אני מוצאת את עצמי מתרגשת ומסתקרנת מחדש.

לא רק מהנשים.

גם מהתובנה שחוזרת אליי שוב ושוב:

אני מלמדת דברים שכל ילד וילדה היו צריכים ללמוד כבר מזמן.

לא איך לאכול.

לא מה נכון לאכול.

אלא איך להקשיב לגוף- לאיתותים שלו.

איך לעצור לרגע ולשאול:

מה עובר עלי הגוף שלי עכשיו?

מה אני חשה?

מה הגוף שלי מנסה לספר לי?

אני מלמדת קשר בין עצמנו לבין הגוף שלנו.

קשר שהיה שם, שנולדנו איתו. שמכל מיני סיבות, בינהם: אתגרים, משברים ומסרים חברתיים הוא התנתק עם השנים.

מערכת היחסים החשובה ביותר שלנו- ביננו לבין הגוף שלנו הופכת להיות מובנת מאליה והגוף הרבה פעמים הופך להיות בלתי נראה.

במפגש האחרון ציטטתי לנשים שיר של יונה וולך הנה כמה שורות ממנו:

"גופי היה חכם ממני

כוח הסבל שלו היה פחות משלי

הוא אמר די כשאני אמרתי עוד"

אני חוזרת לשורות האלה שוב ושוב.

כי הן מתארות בצורה כל כך מדויקת את מה שרבים מאיתנו למדו לעשות.

להמשיך גם כשאנחנו מותשים.

להחזיק עוד קצת.

להתאמץ עוד קצת.

להתעלם.

להתגבר.

להמשיך לעבוד כשהעיניים כבר נעצמות.

להמשיך לצמצם באוכל כשהגוף רעב.

להמשיך לאכול גם כשהגוף כבר לא יכול.

להמשיך.

גם כשהגוף כבר מזמן אמר די.

החברה מלמדת אותנו שיש פתרונות להכל - ניתוחים אסתטיים, דיאטות למנהם, תכשירים, מכשירים.. ואנו קונים.

קונים פתרונות מהירים ובדרך מאבדים את הקשר עם הגוף.

מה היה קורה אילו היינו שואלים שאלה אחרת?

במקום:

מה שקורה לי עכשיו הוא בלתי נסבל- איך אני אמורה לפתור את זה?

היינו שואלים:

מה שקורה לי עכשיו הוא לא פשוט ואולי אפילו כואב ובו זמנית הוא מספר לי סיפור -מה הגוף שלי צריך עכשיו?

ומה היה קורה אילו היינו מלמדים גם את ילדינו את אותה השפה?

במקום למהר להגיד להם אם קר או חם.

במקום לקבוע עבורם אם הם רעבים או שבעים.

לעצור ולשאול:

ומה הגוף שלך אומר?

מה הגוף שלך מרגיש?

מה הגוף שלך צריך עכשיו?

לא כי נדע את התשובות הכי טובות ברגע הראשון ולא כי מייד נבין את האיתות שהגוף נותן -

אלא כי הקשר עם הגוף הוא קשר שצריך לטפח.

וכל קשר וכל יחסים הוא משהו שבונים. ולטעות יהיה חלק מהמסע. אבל אז הלמידה מעמיקה.

ככל שילדים לומדים להקשיב לגוף ובכלל לתקשר איתו, להבין שהוא חלק בלתי נפרד מההצלחות שלהם, מהשאיפות שלהם, כך הם לומדים לבטוח בעצמם וכך הם ילמדו לטפל בעצמם הכי טוב. גם כשאתם לא בסביבה.

בשנים שבהן כל כך הרבה דברים סביבנו מרגישים לא יציבים, לא צפויים ולא בטוחים-

אולי אחת המתנות הגדולות ביותר שאנחנו יכולים לתת לעצמנו ולילדינו היא היכולת לחזור הביתה-

אל הגוף.

אל התחושות.

אל הידיעה הפנימית.

לסמוך על עצמם ועל איתותי גופם.

שבת שלום קהילה יקרה🪷

שמחה לכתוב לכם.ן שוב

🙏

אם משהו נגע בכם.ן, העלה שאלות, מחשבות- אתם.ן מוזמנים.ות לכתוב לי.

להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ השקטה "קהילת SEE ME" לקבל עדכונים 'שישי פנימה' והשראה - לחצו כאן