
שפה מזינה
לראות את הילד שמאחורי האכילה, הגוף, ההתנהגות והקושי
תוכנית מקוונת להורים המבקשים לבנות בבית מערכת יחסים רגועה,
בטוחה ומיטיבה יותר עם אוכל, עם הגוף ועם האכילה.
Don’t weight your self-esteem
עם איזו צידה אנחנו יוצאים למסע ההורות שלנו?
רובנו נכנסים להורות עם הרבה אהבה, כוונות טובות ורצון להעניק לילדים שלנו את הטוב ביותר.
אנחנו רוצים שהם יגדלו בריאים.
שיאכלו טוב.
שירגישו בנוח בגוף שלהם.
שלא יתמודדו עם בושה, אשמה או מאבק סביב אוכל.
אבל אל מסע ההורות אנחנו מגיעים גם עם ניסיון החיים שלנו.
עם הבית שבו גדלנו.
עם האופן שבו דיברו לידנו על אוכל ועל גוף.
עם הדיאטות, החוקים, הפחדים והאמונות שספגנו.
עם מה שלמדנו על רעב, שובע, משקל, ממתקים ושליטה.
חלק מהצידה הזאת משרתת אותנו.
אבל לפעמים נמצאים בתיק גם דפוסים ומסרים שלא היינו רוצים להעביר הלאה לילדים שלנו.

ואז מגיע שולחן האוכל

אוכל אמור להיות פשוט. הגוף רעב, אוכלים. הגוף שבע, מפסיקים.
אבל בתוך המשפחה, אוכל כמעט אף פעם אינו רק אוכל.
לשולחן מגיעים איתנו הדאגה לבריאות, הפחד שהילד לא אוכל מספיק, החשש שהוא אוכל יותר מדי, הוויכוחים על ממתקים, התסכול מבררנות, ההשוואות לאחרים, והקולות שאנחנו עצמנו גדלנו עליהם.
ומול כל הדאגות, הידע והכוונות הטובות עומד הילד שלנו.
הילד שלא רוצה לטעום.
הילדה שמבקשת שוב מתוק.
המתבגר שאוכל בשעות לא צפויות.
הילדה שמתעקשת שהיא כבר שבעה.
הילד שהגוף שלו משתנה ומעורר בנו דאגה.
המתבגרת שמתחילה לבדוק את עצמה מול המראה ולהתרחק ממאכלים מסוימים.
אנחנו דואגים. ומתוך הדאגה אנחנו מסבירים, משכנעים, מתנים, מצמצמים, בודקים, מעירים ולעיתים גם נאבקים. לא מפני שאיננו הורים טובים, אלא מפני שאנחנו מנסים להגן.
אבל לא פעם, ככל שהניסיון לשלוט באכילה גדל, כך גדלים גם המתח, ההתנגדות וחוסר האונים.
מהי שפה מזינה?
שפה מזינה היא שפה הורית שמבקשת לראות את הילד שמאחורי האכילה.
לא להתעלם ממה שקורה. לא לוותר על האחריות ההורית. ולא להימנע מהצבת גבולות.
אלא להבין טוב יותר את הילד, את עצמנו ואת הקשר שנוצר סביב האוכל.
זוהי שפה שמאפשרת:
ולעזור לילדים להקשיב לגוף שלהם בלי לפקח עליו במקומם.
ככל שהילד מרגיש שרואים אותו, ולא רק את הצלחת שלו,
נפתחת אפשרות לבנות בבית שפה ישירה יותר של רגשות, צרכים וקשר.
להציב גבולות בלי לבייש.
להציע מזון בלי להכריח.
לדבר על בריאות בלי להפחיד.
להתייחס לגוף בלי לבקר אותו.
לפגוש אכילה רגשית בלי להפוך אותה מיד לבעיה.
למי התוכנית מתאימה?
התוכנית מיועדת להורים לילדים ולמתבגרים בכל הגילים. היא יכולה להתאים לכם אם:
-
האוכל הפך למקור קבוע של ויכוחים, דאגה או מתח
-
אתם מתקשים לדעת מתי להציב גבול ומתי להרפות
-
אתם עסוקים בכמויות שהילד אוכל, בסוגי המזון או בבחירות שלו
-
אתם חוששים מהשמנה, מאכילה רגשית או מהתפתחות של הפרעת אכילה
-
הילד בררן מאוד או מסרב לטעום מזונות
-
אתם רואים שהילד מתחיל להיות עסוק במשקל, במראה או באוכל
-
אתם מרגישים שהסיפור האישי שלכם עם אוכל ועם גוף נכנס להורות
-
אתם רוצים למנוע קושי ולבנות כבר עכשיו תשתית משפחתית מיטיבה
אין צורך לחכות למשבר כדי להצטרף. אפשר ללמוד לדבר אחרת על אוכל ועל גוף גם כאשר הדברים עדיין נראים קטנים.
על מה לא נדבר בתוכנית?
-
לא נלמד מהו התפריט הבריא ביותר.
-
לא נחלק מזונות ל"טובים" ול"רעים".
-
לא נדבר על מה משמין ומה מרזה.
-
לא נציע דרכים לגרום לילד לאכול פחות, יותר או אחרת.
-
ולא נבנה עוד מערכת של חוקים, איסורים ופיקוח סביב האוכל.
במקום זאת ננסה להבין:
מה האכילה מספרת לנו.
מה קורה בקשר סביב שולחן האוכל.
אילו מסרים הילד מקבל על גופו.
מה מתעורר בנו כהורים.
ואיך אפשר ליצור בבית שפה שמחזקת אמון, הקשבה וביטחון.
מה נעשה בתוכנית?
במהלך התוכנית נעמיק בנושאים כמו:
האכילה של הילד בתוך הקשר
נבין מדוע אוכל אף פעם אינו רק אוכל, ומה הקשר בין אכילה, רגשות, יחסים והתפתחות.
התפקיד ההורי סביב אוכל
מה נמצא באחריות ההורה, מה באחריות הילד, ואיך יוצרים גבולות שאינם מבוססים על לחץ, בושה או הפחדה.
רעב, שובע ואמון בגוף
איך ילדים לומדים להקשיב לאותות הגוף, ומה נוכל לעשות כדי לחזק את היכולת הזאת במקום להחליף אותה.
אכילה רגשית ושפת הסתרים
להבחין בין אכילה כחלק טבעי מהחיים לבין מצבים שבהם היא מבטאת צורך, מצוקה או קושי.
גוף, משקל ודימוי גוף
כיצד הערות, מחמאות, ביקורת והשיח בבית משפיעים על האופן שבו ילדים רואים את גופם.
העברה בין-דורית
נזהה את הקולות, הפחדים והאמונות שקיבלנו מהבית שבו גדלנו, ונבדוק מה להמשיך ומה להניח.
בניית שפה משפחתית מזינה
שפה חדשה בבית: ילדים שמדברים ישירות על צרכים ורגשות, והורים שמגיבים מתוך ביטחון ופחות פחד.
אולי האכילה מנסה לומר משהו
האכילה שלנו אינה רק פעולה טכנית.
היא קשורה לרעב ולשובע, אבל גם לרגש, לנחמה, לעצמאות, לביטחון, לקשר, לשייכות ולוויסות. כך גם אצל ילדים.
לפעמים האכילה היא דרך להירגע.
לפעמים היא דרך להתנגד.
לפעמים היא ניסיון להשיג שליטה.
לפעמים היא תגובה לבדידות, לעומס או למתח.
ולפעמים היא פשוט חלק טבעי מההתפתחות ומהדרך של הילד להכיר את רצונותיו ואת גבולותיו.
זוהי שפת הסתרים של האכילה.
וכשהאכילה הופכת לשפה, המשימה שלנו אינה רק לשנות את מה שהילד אוכל.
המשימה היא ללמוד להקשיב למה שהוא מבקש לומר.
פרטים ומבנה התכנית
6 מפגשים
בני שעה וחצי
בזום
ימי שישי 09:00
החל מה - 23/10/26
חלקי המפגש
חלק ראשון
למידה והעמקה
עד 60 דקות
תוכן מקצועי, חווייתי ומעשי. בכל מפגש
נקבל הבנה חדשה,
שפה וכלים שאפשר לקחת אל חיי המשפחה.
בין המפגשים תקבלו חומרי למידה, דפי התבוננות ותרגילים קצרים לעבודה עצמית. לא שיעורי בית שצריך להצליח בהם,
אלא הזמנה לעצור, להתבונן ולנסות משהו מעט אחרת.
חלק שני
זמן קפה
כ-30 דקות
שאלות, מחשבות, דוגמאות מהבית, שיתוף ותרגול.
מרחב לחבר בין התוכן לבין מה שקורה אצלכם
בפועל, בלי חובה לשתף
ובלי צורך לחשוף יותר ממה שמתאים לכם.
עלות ההשתתפות
1150 ש"ח
מה תוכלו לקחת מהתהליך?
התוכנית אינה מבטיחה ילדים שאוכלים תמיד בדיוק כפי שהיינו רוצים. היא גם אינה מבטיחה בית שאין בו קונפליקטים. היא כן יכולה לעזור לכם:
-
להבין טוב יותר מה עומד מאחורי האכילה וההתנהגות
-
להפחית מאבקים ומתח סביב אוכל
-
לדעת מתי להתערב ומתי לאפשר לילד להקשיב לעצמו
-
להציב גבולות בלי לפגוע באמון של הילד בגופו
-
להגיב מתוך יותר ביטחון ופחות חרדה
-
לזהות כיצד הסיפור האישי שלכם משפיע על ההורות
-
לצמצם מסרים של בושה, אשמה ופחד סביב גוף ואוכל
-
לחזק אצל הילדים יכולת לבטא רגשות וצרכים באופן ישיר
-
לבנות בבית מערכת יחסים מיטיבה יותר עם אוכל ועם הגוף
גישה שצמחה מתוך ניסיון טיפולי
שפה מזינה מבוססת על גישת SEE ME.
הגישה צמחה מתוך קרוב לעשרים שנות עבודה טיפולית עם הפרעות אכילה,
לעיתים בשלבים שבהם הקושי כבר היה עמוק, מתמשך וכואב.
המפגש עם ילדים, מתבגרים, נשים ומשפחות העלה שוב ושוב שאלה מרכזית:
מה אפשר היה לבנות אחרת מוקדם יותר?
לא מתוך חיפוש אחר אשמה. הורים אינם גורמים להפרעות אכילה, והמציאות תמיד מורכבת יותר.
אבל לקשר בין הורים לילדים, לשפה בבית ולאופן שבו מגיבים לאוכל ולגוף יש כוח משמעותי.
מתוך השנים הללו התפתחה גישה שמבקשת להתבונן לא רק במה הילד אוכל, אלא גם במה שמתרחש סביב האכילה.
מה הילד מנסה לבטא.
מה מתעורר בהורה.
אילו פחדים ודפוסים עוברים בין הדורות.
ואיך אפשר לעצור ולבנות תגובה אחרת.
SEE ME היא הזמנה לראות את הילד כפי שהוא, לפני שמנסים לתקן, לצמצם, לשלוט או לשנות אותו.
לראות את הילד שמאחורי האכילה, הגוף, ההתנהגות והקושי.
על המנחה - סימי חבלין
פסיכותרפיסטית, דרמה תרפיסטית, מייסדת ומנהלת המרכז — גוף. קשר. אכילה
כבר קרוב לעשרים שנה אני עוסקת בטיפול, ליווי ומניעה בתחום הפרעות האכילה, היחסים עם הגוף והאכילה.
במהלך השנים פגשתי ילדים, מתבגרים, נשים, הורים ומשפחות בשלבים שונים של הקושי. המפגש הזה חיזק בי את ההבנה שלא מספיק לדעת לטפל כאשר הקושי כבר נמצא בקצה.
חשוב לשאול מה ניתן לבנות אחרת קודם.
איך אפשר לעזור לילדים לגדול עם יותר אמון בגוף שלהם.
איך אפשר לעזור להורים להגיב מתוך יותר הבנה ופחות פחד.
ואיך אפשר ליצור בבית שפה שאינה רק מזינה את הגוף, אלא גם שומרת על הקשר.
מתוך השאלות האלה צמחו גישת SEE ME ותוכנית שפה מזינה.


