האם לשים לילדים גבולות באכילה?

אחת השאלות הכי נפוצות.. למרות שהיא נשאלת בלי סוף היא שאלה דיי מורכבת ועל כן אין לה תשובה פשוטה. אך הנה לכם מושג שאומנם לא יתן לכם תשובה עמוקה אך לפחות יעשה לכם מעט סדר.

"הפרדת רשויות"- מה הכוונה? חלוקת אחריות. כל אחד יודע על מה הוא אחראי. אתם, ההורים, אלה שאחראיים על מה אוכלים מתי ואיפה. הילדים- אחראיים על מה הם אוכלים (ממה שהוגש להם) וכמה. ולא נכנסים אחד לשני לטריטוריה. אפשר להתייעץ, אפשר להמליץ, אפשר לשתף אך בסופו של דבר כל אחד נשאר זכאי להחלטה סופית בתוך הטריטוריה שלו. אם הנחתם בארוחת הערב ביצים, פסטה וסלט ירקות. והילד החליט שהוא אוכל רק פסטה וביצים ואתם ממש בקטע שירקות זה חשוב, אז נושמים עמוק ומקוים שהדוגמא האישית שלנו באכילת הסלט אולי מתישהו תלמד גם אותו לאכול סלט. הכי הרבה אנו יכולים לבדוק האם בארוחת הערב הבאה הוא היה מעוניין בירק אחר או שמשהו בסלט מפריע לו. כלומר לאחר שהגשנו מה שנראה לנו נכון לאכילה (כל הורה והדרך שלו- אני לא תזונאית) אנו עוזבים את ילדינו להחליט מה וכמה.

ודוגמא הפוכה- הילדים היו מעדיפים לאכול פנקייק בכל ערב. כאן זו הטריטוריה שלכם - אתם קובעים מה יוגש על שולחן ארוחת הערב. ניתן להקשיב, ניתן להתגמש אך בסופו של דבר אתם מחליטים. תכניסו הביתה מה שמבחינתכם הילדים יכולים לאכול ותאפשרו להם לבחור כמה ומה מבלי להתערב. ואם במקרה אפשרתם להם לאכול משהו שהוא לא הכי מזין (מה שמאוד הגיוני שיקרה), אז אתם איפשרתם! שחררו אותם לאכול בהנאה. בלי הערות, בלי ביקורת, בלי מפח נפש לא לכם ולא להם.