חירות

Keren Gal
May 15
2 min read

Updated: Jun 24

רגע לפני חג החירות

עולות בי מחשבות על בחירה. על החופש שלנו לבחור.

ויקטור פרנקל כתב על חירות, דווקא בתוך התקופה הקשה ביותר בתולדות האנושות – השואה.

ומאז השביעי באוקטובר, עוד יותר התחדדה לי השאלה:

איך יכולה להיות חירות, בחירה – בתוך מציאות בלתי אפשרית ?

פרנקל עצמו ענה על כך כשכתב:

"ודאי, האדם הוא יצור שהוצבו לו גבולות; חירותו מוגבלת.

אין היא חירות מתנאים, אלא חירות לנקוט עמדה כלפי התנאים."

פרנקל, אני חושבת, מדבר על החירות לבחור. הזכות שיש לנו לבחור בכל רגע בתוך החיים. לבחור את העמדה שלנו בתוך מערכת נסיבות מסוימת גם אם איני יכולה לשנות את התנאים. אין הכוונה לבחירה שאינה קשורה למציאות או לתכתיבים חיצוניים אלא על בחירה בתוך המציאות, כפי שהיא, מאתגרת ככל שתיהיה.

בחירה על איך אני יכולה לחיות את חיי בתוך מסגרת המגבלות שהוצבה לי.

ובחירה כזו לא שייכת רק לרגעי קצה. אלא היא איכות שיכולה ללוות אותנו בכל רגע בחיים.

בואו נקח אותה ליומיום שלנו.

מול הגוף, מול האוכל, מול הילדים שלי.

כאמא, אני יודעת שלא אוכל למנוע מילדיי התמודדויות. לא אוכל להעלים להם גבולות בתוך מסגרות, לא אוכל לשלוט על מה יאמרו להם החברים שלהם או המורים ועוד ועוד.

אני כן יכולה ללמד אותם שהם תמיד – גם כשקשה – יכולים לבחור. לא בהכרח לשנות את המציאות אך יש להם יכולת לנסות להשפיע, יש להם היכולת לחזק את עצמם, יש להם היכולת לחוש את הרגשות שלהם ולהיות איתם ואולי לבטא אותם אולי לשתף בהם ואולי לא. כל כך הרבה דברים יש ביכולתם לעשות.

לא שליטה. לא ודאות.

אלא בעלות פנימית על חייהם.

לפעמים זה פשוט להשיב את תשומת הלב שלהם פנימה.

להיות שם באמירה שמאפשרת:

“אני כאן איתך בהתלבטות. ואם תקשיבי טוב פנימה – את תדעי.”

או להזכיר:

“טוב שניסית, לא ההצלחה היא החשובה דווקא. הניסיון יאפשר לך ללמוד על מה שאת רוצה הכי טוב.”

לפעמים זו דווקא ההסכמה לנרמל את הקושי שבבחירה.

בין הרצון להשתייך ולעשות את מה שכולם עושים לבין האותנטיות לגבי מה מתאים לי ומה פחות

בין מה שמצופה ממני – לבין מה שאני באמת רוצה.

אלו הכל בחירות.

לא תמיד נדע מה “נכון”, אבל נוכל להרגיש את היכולת לבחור.

וזו חירות.

וככל שנאפשר את זה לילדינו – כך הם יוכלו לאט לאט לבחור בעצמם, מתוכם, בקולם.

חווית חירות היא הרבה מעבר לתנאים סביבתיים. היא תודעה פנימית חשובה שאינה תלויה בנתונים סביבתיים. היא אינה תודעה אוטומטית. יש לעבוד עליה ולהיות עמה בקשר.

חווית החירות, היכולת לבחור מאפשרת לפעול כאן ועכשיו ואינה ממתינה /מחכה לסיטואציה מסוימת

כשאהיה רזה אוכל ללכת עם בגד ים

כשאוכל בדיוק כמו שאני רוצה אוכל להרגיש טוב יותר

כשיהיה לי יותר זמן אוכל לדאוג לעצמי יותר

כשהילד שלי יהיה יותר רזה יהיה לו טוב יותר חברתית

השאלה שהייתי רוצה להדהד בתוככם היא :

כיצד אני יכולה לבחור בעצמי ? כבר עכשיו כמו שאני. אילו פעולות אני יכולה לבחור בכאן ועכשיו שיטיבו איתי ? עם גופי. עם נפשי.

ככה כמו שאני

לטפל בעצמי הכי טוב שניתן

חג שמח קהילה יקרה

שתמיד תיהיה בידינו החירות, הבחירה

אמן